מצפון לטביליסי מטפס הכביש הצבאי הגאורגי דרך עמק אראגווי, על פני מבצר אנאנורי ומדרונות הסקי של גודאורי, מעל מעבר ג'ווארי ומטה אל סטפנצמינדה — העיירה הקטנה שכולם עדיין קוראים לה קזבגי. מעליה, על רכס ירוק וחשוף, ניצבת כנסיית השילוש הקדוש של גרגטי מהמאה הארבע־עשרה, וכשהעננים משתפים פעולה נגלה מאחוריה החרוט עטוי הקרחונים של הר קזבק.
זהו הנוף המצולם ביותר בגאורגיה, ובצדק. אבל האזור גומל למי שמאטים: עמקים צדדיים כמו סנו וג'וטה, מפלים במרחק הליכה קלה מהדרך, וארוחות צהריים ארוכות מול נוף הרים.
למה לטייל עם מארחים מקומיים
- חלון מזג האוויר חשוב יותר מלוח הזמנים — מקומיים יודעים מתי לצאת ומתי להחליף את סדר העצירות.
- הטיפוס האחרון לגרגטי נעשה ברכב 4×4 או ברגל; אנחנו מסדרים את האפשרות המתאימה לקבוצה שלכם.
- עצירות בצד הדרך (אנאנורי, אנדרטת הידידות, מעיינות מינרליים) קל לפספס בקצב של אוטובוס.